תאריך: 21.05.2009
הלו? טלפוניה פנימית בישראל – מאז ועד היום
עד שנות ה-80 הטלפוניה הקווית בישראל הייתה נתונה לשליטה ממשלתית של משרד התקשורת.
השירותים שהוענקו ללקוחות היו איטיים ובמקרים רבים חסרי תועלת, מפני שהם נאלצו לעבור דרך הביורוקרטים הממשלתיים. לכן בשנת 1984 הממשלה הקימה את חברת "בזק" על מנת שתהיה אחראית על מתן שירותי התקשורת בישראל. "בזק" החזיקה במונופול על שוק הטלפוניה הפנימית של ישראל והטלפוניה הבינלאומית במשך שנים רבות, עד שבשנת 1997 הממשלה החליטה להעניק לחברות נוספות זכיונות למתן שירותי טלפוניה לחו"ל, על מנת ליצור תחרות במשק.
לאט לאט, עם כניסת החברות הסלולריות לשוק התקשורת הישראלי, נשבר גם המונופול של "בזק" על השיחות הפנימיות בישראל. תהליך זה הגיע לשיאו בשנת 2005, כאשר משרד התקשורת החל לחלק רשיונות מפ"א (מפעיל פנים ארצי) לחברות נוספות.
סוף עידן המונופול – קבלו את החברות החדשות!
כאשר משרד התקשורת החל לחלק את רשיונות המפ"א, הראשונה שקיבלה רשיון ונכנסה לשוק הטלפוניה הקווית היא חברת "הוט" , אשר עסקה עד אז במתן שירותי טלויזיה בכבלים ומתן שירותי אינטרנט על גבי תשתית הכבלים. את שירותי הטלפון שלה חברת "הוט" ביססה גם כן על תשתית הכבלים הקיימת, אשר עובדת בטכנולוגיית פס רחב ומאפשרת שימוש בשירותי אינטרנט, כבלים וטלפוניה בו זמנית, ללא פגיעה אחד בשני. עם זאת, תשתית טלפוניה זו היא לא מושלמת, מפני שבניגוד ל"בזק" אשר התשתיות שלה פרושות בכל רחבי הארץ, "הוט" נותנת שירותי טלפוניה רק ללקוחות אשר נמצאים באיזורי הפרישה שלה. כלומר, שירותי השירותים אינם נגישים לכלל האוכלוסייה בישראל.
בעקבות "הוט" גם החברות 012 סמייל ו"013 נטוויז'ן" קיבלו רשיונות מפ"א, והחלו להעניק שירותי טלפוניה פנימית בנוסף לשירותי השיחות לחו"ל שלהן. תשתיות הטלפוניה של שתי החברות הללו מבוססת על תשתית האינטרנט, בניגוד לארבעת החברות האחרות בשוק, אשר משתמשות בתשתיות שהן עצמן הקימו ואחראיות לתחזק ("בזק", "הוט", "סלקום" ו"אורנג'"). החיסרון המרכזי בטלפוניה העוברת על גבי תשתית האינטרנט, היא תלות החיבור הטלפוני בחיבור האינטרנטי. משמעות הדבר היא זו: כאשר האינטרנט בבית מושבת מכל סיבה שהיא – תקלות טכניות או הפסקת חשמל - לא ניתן להשתמש בטלפון.
כאמור, החברות "אורנג'" ו"סלקום", מחזיקות גם הן ברשיונות מפ"א המאפשרים להן לספק שירותי טלפוניה קווית ולא רק שירותים סלולריים לתושבי ישראל.
בשנת 2006 "סלקום" קיבלה את הרשיון שלה והחלה לתת שירותי טלפוניה פנים ארציים, אשר מבוססים על התשתית הסלולארית הקיימת שלה. התשתית מורכבת מרשת של סיבים אופטיים שפרושה ברחבי ישראל. רוב שירותי הטלפוניה של "סלקום" מוענקים ללקוחות עסקיים.
"אורנג'", כחלק מקבוצת פרטנר, החליטה להיכנס לשוק הטלפוניה הקווית בסוף שנת 2008, והעניין עודנו בתהליכים. הרחבת שירותיה של חברת "אורנג'" תהפוך את החברה לחברת תקשורת מרכזית, מפני שהיא תוכל לספק שירותי תקשרות מקיפים ללקוחותיה. בדומה לחברת "סלקום", גם אורנג' תבסס את שירותי הטלפוניה הקווית שלה על התשתית הסלולרית הקיימת.
שוק תחרותי – ברכה לצרכני הטלפוניה
היתרון המרכזי בכל התהליך הזה של שבירת המונופול של "בזק" וכניסת חברות חדשות לשוק הטלפוניה הקווית הוא ההטבות לצרכן הפשוט, כלומר – אתם.
כאשר קיים מונופול כלכלי בתחום כלשהו, הצרכן סובל מפני שהוא נאלץ, בעל כורחו, להשתמש בשירות מסוים, גם כאשר הוא לא נוח לו, או שאינו מתאים לצרכיו באופן מיטבי, משום שפשוט אין לו אלטרנטיבה אחרת. כלומר – כאשר בזק שלטה בשוק הטלפוניה הפנים ארצי באופן בלעדי, היא יכולה הייתה להרשות לעצמה לספק שירות בינוני ללקוחותיה, ולקבוע מחירים ככל העולה על רוחה, בידיעה שכל הלקוחות כבולים אליה, כל עוד הם רוצים להמשיך להשתמש בטלפון.
לעומת זאת, כאשר נוצרת תחרות בשוק - ותחרות הייתה המטרה המדוייקת של משרד התקשורת כאשר הוא העניק אישורי מפ"א לחברות אחרות - נפתח בפני הצרכן עולם שלם של אפשרויות לבחירה, כך שה"כוח" הכלכלי עובר לידיו.
הצלחת חברה בשוק הטלפוניה החדש והתחרותי נובעת באופן ישיר מאיכות השירות שהיא מעניקה ללקוחותיה. אם המחירים שלה יהיו גבוהים והשירות בלתי יעיל, הלקוחות יעזבו והחברה פשוט תפשוט את הרגל.
מהסיבה הזאת, קל להבין מדוע כל חברות הטלפוניה הפנימית עובדות קשה כל כך כדי למשוך לקוחות, ומשקיעות משאבים ומאמצים אדירים בפרסומות, הטבות ומבצעים שהן מבטיחות.
כמו כן, גם שירות הלקוחות שמוענק לצרכני הטלפוניה בארץ השתפר משמעותית ובאופן כוללני, מפני שממחקרים עלה, כי זהו אחד הפרמטרים המרכזיים שעל פיו נבדקת חברה בעיני הצרכנים.
עולם רחב של אפשרויות אמנם עלול להיות מעט מבלבל עבור צרכן שאינו בקיא לעומק בתחום של טלפוניה קווית, אך היתרון העצום שלו – היכולת של הלקוח להתאים את השירותים באופן מיטבי לצרכיו ובהוצאות כספיות נמוכות יחסית – שווה את ההתלבטות הזו