סקירה רחבה על החברות : יס והוט,
ומה כדאי לדעת לפני שבוחרים למי להתחבר?
מאת - מערכת "תשווה לי"
שידורי הטלוויזיה בישראל מאפשרים לכל בית לבחור לצפות בשידורי טלוויזיה רבי ערוצים בתשלום.
שני המסלולים המרכזיים והנפוצים לצפייה הם: טלוויזיה בכבלים באמצעות חברת הוט HOT,
או באמצעות שידורי הלווין של חברת יס YES.
מי הן חברות הכבלים והלווין הללו?
חברת הוט היא מיזוג של חמש חברות הטלוויזיה ששידרו בכבלים, בעיקר בשל התחרות
שהציבה מולן חברת הלווין YES. בשנת 2008 עמד מספר מנוייה על כ-930 אלף.
חברת YES משדרת החל מיולי 2000. הקמתה נועדה לשבור את המונופול של חברות הכבלים
שפעלו עד אז בלעדית. ב-2010 היו לחברה 571 אלף מנויים.
מוקד התחרות בין הוט ל YES התמקד מההתחלה בתוכן ובהפקות המקור שכל אחת מהן
מפיקה ובנוסף מתחרים גם בתכנים שדורשים תשלום נוסף.
ההיצע של חברת HOT כולל 7 ערוצי סרטים בלעדיים ומספר ערוצים בלעדיים כמו: הוט בידור ישראלי,
ערוץ 8 (מדע, תרבות וטבע), קומדי סנטרל, הוט פמילי ועוד.
להוט מספר ממירים דיגיטליים המאפשרים חוויית תוכן נרחבת:
Hot Magic הקיים מאז 2005 ומאפשר כיום הקלטת שידורים על פני 120 שעות.
Hot HD - המאפשר צפייה באיכות HD בערוצים תומכים וב-VOD ומצריך מסך מתאים.
Hot Magic HD – משלב צפייה והקלטה בשידור HD, גם ב VOD וגם מערוצי הטלוויזיה.
הוט הפיקה במהלך השנים תוכניות מקור מסוגים שונים כדוגמת: עספור, ילדי ראש הממשלה,
האלופה, האי ועוד.
ל YES יש 7 ערוצי סרטים ייחודיים ועוד 5 ערוצי תוכניות מקור ורכש, ערוץ מדע וטבע,
ערוצי בידוק וערוצי בית.
החברה מפיקה תוכניות מקור כדוגמת תוכניות ל"יס-דוקו", רביעיית רן, סרוגים, השיר שלנו ועוד
תוכניות מסוגים מגוונים.
ב-2004 החלה YES לספק ממירים חדישים בשם "יס מקס". ממירים אלה מאפשרים לצופים
להקליט תוכניות באורך 120 שעות סך הכול.
ב-2009 הושק הממיר "יס מקס HD" אשר מאפשר להקליט תוכניות וגם לצפות בערוצים
באיכות גבוהה בחבילת HD מורחבת.
החל מ-2010 מספקת YES ממיר אשר מאפשר צפייה והקלטה ב HD יחד עם שירותי VOD
תחת המותג: Yes Max TOTAL.
ברירת מחדל או בחירה מבוקרת?
למעשה, הממירים החדישים של שתי החברות מספקות פונקציות דומות ויש הטוענים
כי אין הבדל גדול בין החבילות והערוצים ששתי החברות מספקות, ובנוסף יש להן כמה
ערוצים משותפים ודמיון בתכני ה-VOD.
ההבדל הבולט הוא בהפקות המקור ששתי החברות מפיקות,
שזוכות לרייטינג גבוה ולביקורת טובה ברוב המקרים.
כתוצאה מכך נשמעים קולות כי למעשה נוצר בארץ מצב של דואופול:
מצב בו שתי חברות שולטות בשוק. אילו הייתה יותר תחרות, היינו זוכים ליותר
הפקות מקור ובכך התוכן המוצע לנו היה עשיר יותר.
על פניו עושה רושם כי הצרכן הישראלי בוחר את חברת הכבלים שלו דווקא בשל המחיר ולא
בשל הבדלים משמעותיים אלו או אחרים בתחום התכנים המוצעים לו.
חלק מן התכנים משותפים לשתי החברות, כמו ערוצי ילדים שונים, וערוצי תוכן נוספים.
התחרות על ליבו של הצרכן היא אגרסיבית בשתי החברות, המציעות חדשות לבקרים
מבצעים חדשים ומפתים, ומתנות יקרות ערך למשתמשים.
יחד עם זאת, ועל אף התהדרות החברות כי הן מציעות אין סוף תכנים, חשוב לציין כי חלקם
כבר לעוסים מרוטים וחבוטים כמו שידור חוזר ונשנה של הסדרה "חברים" כבר כעשר שנים ברציפות,
כמוהו גם סדרות כמו "סיינפלד" ועוד.
השאלה הנשאלת היא האם הצרכן מקבל תמורה מלאה לכספו, והאם, על אף ריבוי התכנים,
בסופו של דבר מוצא עצמו משתמש בחלק מצומצם מאד של ערוצים, על פי נטיותיו והעדפותיו.